הצצה לפסטיבל פורנו־חובבים הגדול והמצליח בעולם

הצצה לפסטיבל פורנו־חובבים הגדול והמצליח בעולם

זה התחיל כבדיחה בעיתון, והמשיך עם המוני סרטונים שהגיעו למערכת. פסטיבל "האמפ" של סרטי פורנו לחובבים חוגג השנה עשור והוא פופולרי מתמיד. מתברר שאלפי אנשים רוצים להיות כוכבי סקס ולא פחות מזה – ליצור קולנוע איכותי

לפני עשר שנים פורסמה ב״סטריינג׳ר״, מגזין התרבות האלטרנטיבית של סיאטל, מודעה בלתי שגרתית, שהציעה לאנשים מכל הסוגים והמינים לשלוח סרטוני סקס ביתיים ולנסות להתקבל לפסטיבל סרטי פורנו חובבים ראשון מסוגו. מאחורי המודעה לא היה בשלב הזה שום פסטיבל. זו בסך הכל היתה עוד הלצה מערכתית של צוות המגזין והעורך, דן סבאג׳. אבל קצת אחרי שכולם שכחו מהעניין, פתאום הגיע למערכת סרטון סקס ביתי. ואז עוד אחד. ועוד אחד. ובתוך כמה שבועות הבין סבאג׳ שאין ברירה וחייבים לייסד את הפסטיבל המובטח.

״האמפ פסטיבל״, פסטיבל סרטי פורנו החובבים הזה, חוגג עכשיו עשור. ואם יש משהו שכבר לגמרי לא מטריד את סבאג׳ והצוות, זה שלא יגיעו מספיק סרטונים. למעשה, תהליך המיון נהפך לחלק הסבוך בעניין. ככה זה כשמדי שנה נשלחים מאות סרטוני סקס חדשים ומושקעים, ומתוכם רק כ-20 יוקרנו בפסטיבל. יוקרנו, ומיד אחר כך יושמדו. כי זה מה שהובטח במודעה המפוברקת ההיא. ובינתיים ההלצה נהפכה לאג׳נדה. למשהו שגורם לאלפי אנשים מכל המינים והסוגים לשלוח את אותם סרטונים חושפניים. ובין אם מדובר בזוגות נשואים מהפרברים או בהומוסקסואלים עם קינק לא לגמרי שגרתי, כולם כאן בשביל החוויה. הם עושים זאת מתוך ידיעה שהסרטון המדובר לא יגיע לאינטרנט וירדוף אותם במשך כל חייהם ושכוכבי פורנו של ממש הם כבר לא יהיו בגלגול הנוכחי. אפילו כסף גדול אין כאן. 5,000 דולר בלבד מוענקים כפרס לסרט הזוכה מדי שנה. כל השאר עושים את זה בשל הריגוש.

זוג משתתפים בפסטיבל. טיב הסרטים מפיג את המבוכה באולם

זוג משתתפים בפסטיבל. טיב הסרטים מפיג את המבוכה באולם. צילום: ג'סטין מוריסון

הפסטיבל פרץ בשנים האחרונות את גבולות סיאטל, והפך לאחד העיסוקים המרכזיים של סבאג׳, שיוצא מדי שנה ל״האמפ טור״, סיבוב הקרנות של סרטי הפסטיבל ברחבי ארצות הברית. פורנו אמנם אפשר לצרוך היום בחינם ובמקומות עם קצת יותר פרטיות, אבל ההקרנות האלה נמכרות מראש ובמהירות. לא בגלל שמישהו בקהל מתגעגע לחוויה הסליזית שהציעו קולנועי הסקס בשנות ה-70 (רוב הצופים כאן לא היו קיימים בתקופה הזאת), גם חוויית הצפייה המשותפת בפורנו באולם עם עוד כמה מאות אנשים היא לא האטרקציה. העניין, עד כמה שקשה להכיר בכך כשמדובר בפורנו, הוא העלילה. כולם כאן בגלל הסרטים עצמם, שאי אפשר לצפות בהם בשום מקום אחר. סרטים שמציגים שילוב מפתיע של יצירתיות, הומור וכמובן סקס. הרבה סקס. מכל הסוגים.

סרט טוב

אלה היו סרטים שגרמו לסבאג׳, בן 49, להבין בעשר שנות הפסטיבל שפורנו הוא דבר חשוב ולכן חשוב שיהיה מי שיעשה את זה כמו שצריך. כלומר, לא כמו שבדרך כלל עושים פורנו. ומה שהתחיל כהלצה משרדית נהפך עם השנים לסוג של שליחות. ״הדבר הכי חשוב שלמדתי לאורך השנים הוא שפורנו יכול להיות או דבר נהדר או דבר מאוד לא נעים, ושהכל תלוי במי שיוצר אותו״, הוא אומר. ״אני אמנם גבר הומוסקסואל, אבל בניגוד לרוב הגברים ההומוסקסואלים בגילי שצורכים המון פורנו, דווקא לא הייתי כל כך בעניין וראיתי ממש מעט. בקטע הזה אני קצת כמו אשה, אני אוהב לקרוא דברים ארוטיים. יותר הדליק אותי לקרוא דברים מהסוג של ׳50 גוונים של אפור׳ מאשר לראות הארדקור פורנו. אבל יחד עם הפסטיבל עברתי תהליך״.

למדת לאהוב פורנו?

״גיליתי שפורנו יכול להיות חכם ויכול להיות מצחיק ובעיקר שהאנשים שעושים מה שהם עושים בסרט יכולים וצריכים להיות נלהבים ממה שהם עושים – ואז אני יכול ליהנות מזה. אפשר לעשות פורנו שהוא שמח וכיפי ועדיין סקסי״.

המשחק בפורנו המסחרי לא מספיק משכנע בשבילך?

״הפורנו המיינסטרימי, זה שנעשה על ידי החברות הגדולות, כל כמה שאני לא רוצה ללכלך עליהן – ברובו אפשר לראות שהאנשים עושים את זה בלי רגשות ורק בשביל הכסף. אין שם הרבה תשוקה וזה נראה שלאנשים לא אכפת אחד מהשני, זה לא קוסם לי. מה שאני אוהב ב׳האמפ׳ זה שמדובר בסרטים שנעשו על ידי אנשים עם בני הזוג שלהם או עם החברים שלהם ומי שעושה את הפורנו הזה ממש נהנה מהעניין, הוא ממש בתוך זה, כי הוא לא עושה את זה בשביל הכסף״.

בלי ניצול, עם הפרשות

על המדרכה מחוץ ל-Roxie Theater בסן פרנסיסקו מתגודדים עשרות אנשים. ההקרנה האחרונה של ״האמפ״ הסתיימה כבר לפני שעה, אבל רוב הקהל פשוט מסרב להתפנות. חלקם עומדים בסוג של תור כדי להצטלם בתנוחות סקסיות לצד שלטי הפסטיבל, שתי נערות צעירות מנסות לברר איך מגישים מועמדות לשנה הבאה, אבל הרוב פשוט נשארו כאן כדי לדבר על הסרטים ולנהל ויכוח חסר פשרת סביב סוגיית הסרט הטוב ביותר. והאמת, הבחירה לא קלה. 20 סרטי סקס קצרים הוקרנו כאן הערב, אחרי בדיקה קפדנית של המארגנים שאף אחד בקהל לא מקליט את העניין (מכשירים סלולריים אסורים). ותשכחו כל מה שחשבתם שאתם יודעים על פורנו או על פורנו ביתי. יותר משהיו אלה סרטונים מעוררים מינית, אלה היו פשוט סרטים טובים שעשויים בקפידה ובמקצועיות מפתיעה. היו סרטונים קשים לצפייה (סאדו־מאזו אכזרי, וסרט על בחורה שהקינק שלה הוא שמציתים אותה), סרטונים דוחים לצפייה (הפרשות גוף שונות), סרטונים מאתגרים לצפייה (חיי המין של בחורה נכה), לצד לא מעט סרטונים משעשעים (סרטון סקס בכיכוב אי.טי) וסרטוני אהבה תשוקתיים (תמיד עם טוויסט, בעלילה או בטכניקת הצילום). היו פה הומואים ולסביות, טראנסים וסטרייטים, ואפילו דמויות מצוירות ואורגיה של חנונים חובבי מבוכים ודרקונים. אבל בעיקר: היו פה סרטים שעשויים היטב. סרטים שאפשר היה פשוט ליהנות מהם, גם אם המטרה כרגע היא לא להתגרות.

האיכות היא כנראה גם מה שגורם למבוכה הכרוכה בצפייה בפורנו באולם מלא באנשים זרים להתפוגג בתוך דקות. כולם פשוט עסוקים בלצחוק, להיבהל ולהתרגש. ריגוש שהוא קודם כל קולנועי ורק אחר כך מיני. ״לפני כמה שנים הקרנו סרט של זוג סטרייטים שעושה סקס בשילוב אנימציה, וסטרייטים שעושים סקס זה ממש לא דבר שמדליק אותי״, נזכר סבאג׳, ״אבל זה היה פשוט סרט מבריק וזה עורר אותי מינית. זה לא שהתחלתי לענג את עצמי בקולנוע, זה לא דבר שקורה אצלנו בהקרנות, אבל מצאתי את זה סקסי. באותו רגע הבנתי שיש עוד תפקיד לפסטיבל הזה, זה בעצם המקום היחיד שבו אפשר לחגוג מיניות בצורה אמיתית וזה משהו שלא קורה היום בשום מקום אחר״.

תסביר.

״צורת הצפייה הנפוצה היום בפורנו היא לבד בבית מול המחשב, ושם אנחנו בוחרים בדיוק מה אנחנו רוצים לראות. אנחנו מאוד ספציפיים בתשוקות שלנו. אין שום מקום אחר שבו סטרייטים יראו פורנו הומוסקסואלי או לסבי וההפך. ואחרי כל סרט אנשים מריעים, בלי קשר להעדפות המיניות שלהם. כי זה פשוט לא מאיים עליהם, הם באו לכאן לחגוג את הגיוון של המיניות וזו המשימה שלנו, זה מה שאנחנו מנסים לקדם. לפני חמש שנים זכו במקומות הראשון והשני סרטי סקס הומוסקסואלי, לא משהו רך אלא הארדקור. הקהל שבחר בסרטים האלה וקבע שהם היו הכי טובים בפסטיבל היה קהל של 90% סטרייטים. בתור הומו, אני חושב שזה דבר מדהים״.

את המונולוג המצופה על האלמנטים הנצלניים של תעשיית הפורנו המיינסטרימית, סבאג׳ מסרב לנפק. גם אם העניין משרת אותו ואת הפסטיבל שייסד. ״אנחנו שומעים הרבה על ניצול ועל אלמנטים של התעללות שקיימים בתעשיית הפורנו, אבל אני חושב שזה לא בפרופורציה למה שבאמת קורה. שומעים על זה הרבה בגלל שיש הרבה אנשים שרוצים שנשמע על זה, אבל רוב האנשים שרוצים שנשמע על זה עושים את זה לא מהסיבות הנכונות. אלה פשוט אנשים שמתנגדים לסקס באופן כללי, ולכן הם כמובן מתנגדים לזה שיש אנשים שעושים כסף מלעשות סקס. להרבה אנשים יש עדיין בעיה עם זה שסקס הוא חלק מהתרבות, ולכן אנחנו כל הזמן שומעים על עובדים שמנוצלים בתעשיית המין, אבל כמעט לא שומעים על עובדים שמנוצלים בוולמארט או בתעשיית הבשר. למה אנחנו לא שומעים על אנשים שמאבדים אצבעות כי הם עובדים במפעל אריזה לא בטיחותי או מרוויחים שכר רעב בתאגידים גדולים?״

מייסד "האמפ פסטיבל", דן סבאג׳

מייסד "האמפ פסטיבל", דן סבאג׳. צילום: LaRae Lobdell

סקס אמיתי, חינוך לכל

לא בטוח שהעובדה שיש תעשיות נצלניות יותר מכשירה את מה שקורה בתעשיית הפורנו.

״לחלק קטן מהאנשים בתעשיית הפורנו יש באמת חוויות לא נעימות, אבל אף אחד לא מאבד אצבעות בפורנו. כשאתה רואה את האופן שבו מסקרים וכותבים על המקרים האלה, אתה מבין שאלה אנשים שחושבים שלא צריך לעשות סקס בכלל. לא בשביל כסף ולא בשביל הנאה. בשורה התחתונה, מה שפורנו מוכיח זה שסקס קיים בשביל הנאה, אין הרי ז׳אנר בפורנו של אנשים שמנסים להיכנס להריון ועושים את זה כדי להקים משפחה. השמרנים חושבים שסקס נועד רק בשביל להיכנס להריון, ובסופו של דבר הוויכוח הוא על זה – אם סקס נועד גם להנאה״.

אתה באמת חושב שיש ויכוח סביב הנושא הזה בקרב אנשים נאורים?

״אנחנו עדיין חיים בעולם שיש בו הרבה שמרנים שלא חושבים ככה, למרות שרוב הסקס שאנשים עושים, כולל זוגות נשואים, הוא בשביל הנאה. אבל יש הרבה אנשים שמתנגדים לרעיון שסקס נועד גם בשביל לענג ולהתענג, ולכן פורנו הוא מראש לא לגיטימי בעיניהם. ואלה בדיוק אותם אנשים שמתנגדים לזכויות של הומואים ולסביות, להפלות וגם לשוויון זכויות לנשים, ולא מדובר כאן בקבוצה קטנה. זה די הרבה אנשים שחושבים שיש רק סיבה אחת לעשות סקס – כדי להקים משפחה, וכל השאר הוא פשוט לא נכון ולא לגיטימי״.

ההתנגדות לפורנו לא נובעת רק מטעמי שמרנות. הרבה אנשים שואבים היום את כל הידע המיני שלהם מפורנו, וזה עניין בעייתי.

״הבעיה היא שהאנשים שמתנגדים לפורנו מסיבות חינוכיות בדרך כלל גם מתנגדים לחינוך מיני מקיף. אתה צריך לבחור משהו, אי אפשר להתלונן על כך שהדור הצעיר מקבל את החינוך המיני שלו מפורנו ובאותו זמן למנוע ממנו כל מקור מידע אחר. גם במקומות שיש איזשהו חינוך מיני, בדרך כלל מדברים על ביולוגיה ובריאות ולא על הדבר שבגללו אנשים עושים סקס – הנאה. אף אחד לא מלמד איך ליהנות בסקס, וזה דבר חשוב שאנשים רוצים ללמוד והיום אין מקור מידע אחר חוץ מפורנו, אף אחד לא מלמד את זה. אתה לא יכול לסגור את הפורנו, אתה לא יכול להכניס את השד הזה לבקבוק, אתה פשוט צריך משהו שיתחרה בזה, כל עוד אין משהו כזה – הפורנו ינצח וכל הניסיונות למנוע אותו מאנשים רק מקדמים אותו״.

מה הפתרון שלך? הפסטיבל הזה?

״יכול להיות שאנחנו חלק מהפתרון ויש עוד כמה יוזמות שעוזרות לאנשים לחשוב על פורנו בצורה ביקורתית, להבין את ההבדלים בין סקס אמיתי לסקס של פורנו ואפילו לעודד את תעשיית הפורנו לעשות יותר סרטים של סקס אמיתי. אני חושב שאי אפשר לקבל חינוך מיני שלם רק מפורנו, פורנו זה דבר לא שלם. זה כמו שתקבל את כל הידע שלך על החיים מסרטי אקשן ומסיטקומים. אם תחשוב שזו המציאות ואלה החיים, אתה יכול להיות מאוד מתוסכל. צריך פשוט לגרום לאנשים להבין שסקס לא נראה כמו פורנו ולא מרגישים כמו בפורנו, פורנו זה הופעה. זה לא אומר שאין אנשים שיכולים להגיע לרמה של כוכבי פורנו בחיים האינטימיים שלהם, תמיד יהיו כמה כאלה, כמו שתמיד יהיו אנשים שיחוו חוויות של סרטי אקשן בחיים האמיתיים שלהם, אבל זה לא הרוב. בכל מקרה הפתרון הוא לא לנסות למנוע פורנו מאנשים, בכל מקרה זה בלתי אפשרי״.

מתוך הפסטיבל. ברפרטואר: חיי המין של בחורה נכה ושל אי.טי

מתוך הפסטיבל. ברפרטואר: חיי המין של בחורה נכה ושל אי.טי. צילום: ג'סטין מוריסון

ריגוש, ריגוש, ריגוש

ביציאה מהפסטיבל מתגודדת חבורת אנשים סביב זוג צעיר, שמתברר כי כיכב באחד הסרטים שהוקרנו כאן (אני לא זיהיתי). נראה היה שבני הזוג נבוכים יותר מהעניין שנוצר סביבם ומהתגובות החיוביות שקיבלו מאשר מההופעה החושפנית על המסך. ״היינו בפסטיבל לפני כמה שנים כצופים וכל כך התלהבנו מהעניין עד שלשנינו היה ברור שמתישהו נעשה סרט״, הסבירה האשה למעריצים הסקרנים.

״החלק הקשה היה לחשוב על רעיון מספיק טוב ולצלם סרט מספיק טוב כדי שיקבלו אותנו. גייסנו לעניין כמה חברים שמתעסקים בקולנוע שעזרו לנו. זה לא שנהפוך עכשיו לכוכבי פורנו וכנראה לא היינו עושים את זה אם לא היו מבטיחים לנו שהסרט יושמד ולא יופץ ברחבי האינטרנט", אומר הגבר. "אנחנו לא מתביישים במה שעשינו, אבל לא היינו רוצים שזה יגיע למשפחה או לילדים שיהיו לנו, אנחנו לא רוצים להביך אף אחד. אנשים כל הזמן מחפשים ריגושים בחיים, לא צריך לחפש כאן מניעים יותר מדי עמוקים, זה פשוט ריגוש, עוד ריגוש. והחלק הכי מעורר בכל הדבר הזה הוא לראות את עצמך בסיטואציה הזאת על מסך ענק באולם קולנוע עם מאות אנשים שאתה לא מכיר. בגלל זה אנחנו כבר ממש רוצים להגיע הביתה״.

לתגובות הקישו כאן

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s