בין חיה ולירון מתמשך לו נהר ארוך שנקרא נהר ההכחשה. זהו נהר איתן עם יובלים רבים. חלקם פוריים חלקם מסווים ותת קרקעיים. ברובם, אלה יובלים של מים דלוחים ומרים. בית הספר קדמה בתל אביב אינו קיים. קדמה חוסלה, איננה בתל אביב. זו עובדה. החינוך בשכונות הדרום בתל-אביב הוא דפוק. זו עובדה חברתית. השואה התרחשה באירופה. זו עובדה חברתית. במהלכה נרצחו מיליונים. זו עובדה. 6 מיליון יהודים מתוכם כמיליון וחצי ילדים הוכחדו בשואה ברצח העם שיזמו הנאצים כנגד היהודים בעולם והיהדות. מלחמתם של הנאצים ביהודים וביהדות היתה אוניברסלית. הם רצו לרצוח יהודים בכל מקום שידם השיגה. הם רצו להשמיד את היהדות ואת הרעיונות האנושיים שהיהדות משקפת. הם רצו להשמיד את המסר האוניברסלי עליו בנויות הדתות המונותיאיסיטיות והאוניברסליות. הם רצו להשמיד את הטענה האנושית שבכל אדם יש מין האל. הנאצים היו בעיצומו של תהליך הרישום והתחלת הפינוי של יהודי צפון אפריקה. המהלך הזה נגדע באיבו בגלל הפלישה של בנות הברית ובעיקר ארצות הברית לצפון אפריקה. כל אלה הן עובדות היסטוריות ופוליטיות. השואה הפכה להון תרבותי בישראל שבאמצעותו מנכסים עמדות כוח, שררה ודיכוי. אלה הן עובדות חברתיות ופוליטיות. לפני בית ספר קדמה, בזמן קדמה, ולאחר קדמה היו אינטלקטואלים/ת רבים בישראל ומחוץ לישראל אשר התרו על הניכוס הזה של השואה כהון תרבותי של קבוצה מסויימת. (במאמר מוסגר – תעשיית אידיאולוגיית השואה לא תמיד זוכרת להגן על ניצולי השואה עצמם – אלא על מפיקיה של האידיאולוגיה ועל אלה הנהנים מזכויות היתר הנלוות לתעשיה זו). קדמה וסמי שלום שטרית עשו מעשה אמיץ ואנושי. הם ניסו ללמד את הלקח ההיסטורי, הפוליטי והמוסרי של השואה. בישראל, נהר ההכחשה האשכנזית הוא כל כך עמוק ושוצף שהוא הטביע את בית הספר קדמה וגם את הלקחים ההיסטוריים, הפוליטיים והמוסריים שניסו ללמד בבית הספר קדמה לגבי השואה. אפשר לשאול מדוע זה קרה ומדוע זה ממשיך לקרות ועד מתי זה יקרה. התשובה הקצרה לדעתי היא – נהר ההכחשה שבליבו זכות היתר (הפריבילגיה) האשכנזית. התשובה הארוכה חייבת להתחיל בשאלה מדוע אין יותר בתי ספר קדמה בישראל? התשובה הארוכה היא להמשיך וללמד (למרות משרד החינוך הישראלי והלירונים השונים והשונות), את לקחי השואה באופן שסמי שלום שטרית ובית ספר קדמה ניסו לעשות: באומץ אינטלקטואלי ובאנושיות מירבית. "העוקץ" הוא אחד מהמקומות הבודדים שעוד עושים ומנהלים את הויכוח החכם והאנושי הזה. אני גאה שיש עוד "עוקץ" באלומת האור הזו הבאה מהמדמנה של נהר ההכחשה.
סמולן גם לא הבין מה הרעש סביב שריפת ספרי הברית החדשה
סמולן הצדיק את העברת הפולנים הישר מהאניה לדיור של קבע בחולון ,בעוד המזרחים היו תקועים למשך שנים עם הטוריות והמעברות.
סמולן לא הכחיש ,הוא משתמש בשואה כטיעון הגנה להצדקת דבריו. חוץ ממה שצבי בן דור אמר שבשביל ישראלים רבים אירן זה שואה, בשביל סמולן שואה הוא נימוק לניחשול ודיכוי מזרחים.
מהדברים של סמולן משתמע שמי שנולד יהודי חייב לקבל את ההגמוניה האשכנזית. אז כמו משה גרנות סמולן הוא חלאת המין האנושי וצוררים 365 יום בשנה כולל יום השואה ש/נקבע על ידי המדינה הציונית (את השואה ראוי לציין ב 27 לינואר)
על משנתם הגזענית של סמולן ומשה גרנות כתב מאיר עמור
"מלחמתם של הנאצים ביהודים וביהדות היתה אוניברסלית. הם רצו לרצוח יהודים בכל מקום שידם השיגה. הם רצו להשמיד את היהדות ואת הרעיונות האנושיים שהיהדות משקפת. הם רצו להשמיד את המסר האוניברסלי עליו בנויות הדתות המונותיאיסיטיות והאוניברסליות. הם רצו להשמיד את הטענה האנושית שבכל אדם יש מין האל. הנאצים היו בעיצומו של תהליך הרישום והתחלת הפינוי של יהודי צפון אפריקה. המהלך הזה נגדע באיבו בגלל הפלישה של בנות הברית ובעיקר ארצות הברית לצפון אפריקה. כל אלה הן עובדות היסטוריות ופוליטיות. השואה הפכה להון תרבותי בישראל שבאמצעותו מנכסים עמדות כוח, שררה ודיכוי. אלה הן עובדות חברתיות ופוליטיות. לפני בית ספר קדמה, בזמן קדמה, ולאחר קדמה היו אינטלקטואלים/ת רבים בישראל ומחוץ לישראל אשר התרו על הניכוס הזה של השואה כהון תרבותי של קבוצה מסויימת. (במאמר מוסגר – תעשיית אידיאולוגיית השואה לא תמיד זוכרת להגן על ניצולי השואה עצמם – אלא על מפיקיה של האידיאולוגיה ועל אלה הנהנים מזכויות היתר הנלוות לתעשיה זו)."
discordinzion 