שיכתוב היסטוריה מערכת החינוך

דפוסי עלייה וקליטה בשנות ה-50' וה-60'

ארצות המוצא מימדי העלייה בין השנים 1948-1973
תורכיה 55,886
עיראק 127,208
תימן ועדן 50,285
איראן 59,084
אלג'יריה, תוניסיה ומרוקו 315,441
לוב 34,376
מצריים וסודאן 30,888
ברה"מ 76,660
פולין 156,408
רומניה 249,706
בולגריה 39,500
צ'כוסלובקיה 20,790
ארה"ב 37,155
ארגנטינה 24,250

2 . תפיסת כור ההיתוך כתפיסה שעיצבה את קליטת העולים במדינת ישראל

זו תפיסתו של דוד בן גוריון הרוצה להפוך את כל העולים החדשים לישראלים על פי המיתוס של הצבר שניצח במלחמת עצמאות את כל אויבי ישראל, ועל פי ערכים אירופיים. הדרישה מן העולים הייתה לשכוח כל מה שהייה להם בחו"ל: מנהגים, שפה קודי התנהגות, לבוש ולאמץ את השפה העברית, מנהגים וקודי התנהגות ולבוש שהיו מקובלים אצל הוותיקים בארץ.

לדוגמא: לפני העלייה בחורה נקראה רוזה אחריי העלייה או הגיוס לצבא היא תיקרא שושנה או ורד, לעיתים בלי לשאול אותה כלל אם רוצה לשנות את שמה.

לעולי מרכז אירופה והמערב הייה להם יותר קל להיקלט ולהפך לישראלים ובעיקר לניצולי השואה שבחלקם הגדול רצו להדחיק את כל מה שהם סבלו בשואה ולבנות חיים חדשים שיהיו מנותקים מכל מה שהם סבלו בגולה.

לעומתם העולים החדשים מצפון אפריקה וארצות ערב והמזרח, עלו לארץ ללא טראומת השואה, עם מסורת מיוחדת שלהם עם מנהגים של כיבוד אב, שידוכים וכו'. החברה הישראלית דרשה מהצעירים שבהם להתנער מן עולם ערכים של ההורים ולאמץ את התרבות ועולם הערכים של וותיקי הארץ, בכוונה טובה לשלב אותם מהר בחיים הישראליים. התוצאה הייתה אסון.

חלק גדול של הצעירים יוצאי צפון אפריקה אכן התנערו מן המסורת של אבותיהם אך לא יכלו לאמץ בן רגע תרבות וערכים שליהודי אירופה לקח כ-400 שנה לאמץ. אחרי שהתנערו מתרבות הוריהם, נערים ונערות עולים מצפון אפריקה וארצות מזרח אחרות מצאו את עצמם ללא עולים ערכים משלהם, משום שלא יכלו להשתלב בתרבות המערבית של הישוב הוותיק. כך נותרו תלושים בין עולם ערכים של ההורים לבין העולם ערכים של החברה הישראלית הקולטת.

תלישות זו מנעה מהם להשתלב בחברה הישראלית, חברתית וכלכלית מה שהועיד אותם להיות בשכבות הנמוכות של החברה הישראלית החדשה, ואף חלק מהם הידרדר לפשע על כל סוגיו. עובדה היא שכיום בבתי כלא ישראלים יש דור שלישי ורביעי של פושעים בני אותם משפחה שמאפיין נוסף שסבא או הסבא רבא עלה ארצה בשנות ה-50' או תחילת ה-60' מצפון אפריקה או מאחת מארצות המזרח. רוב העצירים בבתי כלא הם בני עדות המזרח ומזדהים ככאלה.

יש לציין ולהדגיש ששום גורם בהנהגה דאז חשב או תכנן את מה שקרה כתוצאה מתפיסת כור ההיתוך. להיפך הכוונה הייתה שאם כולם יהפכו מיהודים גלותיים לישראלים-עבריים גאים, הרי שלא תהינה עדות ואי-שוויון על רגע עדתי בארץ. אלה חברה ישראלית אחת מבחינה תרבותית. וזאת מתוך אידיאולוגיה סוציאליסטית שתולה כל דבר ברצון הפרט להתמזג עם הכלל, אידיאולוגיה המאמינה בקפיצת הדרך של לנין, שניתן לקפוץ מחברה חקלאית אנלפבתית לחברה מתועשת אקדמית מודרנית במספר שנים רק מתוך כוח הרצון של החברה.

היום מובן לכל אדם שתהליך המודרניזציה הוא תהליך איטי הלוקח מספר דורות לחברה מסוימת לאמץ את קודי התנהגות, מנהגים והרגלי תרבות של החברה האנגלו-סקסית המודרנית. אז לא בן גוריון ולא אחרים הבינו זאת והאמינו בתמימות שרעיון קפיצת הדרך של לנין ניתן ליישמו על עולים מארצות צפון אפריקה שבאו בחברה לא מודרנית ולהפוך אותם תוך מספר שנים לכל הפחות את הנוער והצעירים שלהם לישראלים מודרניים. בן גוריון ואחרים טעו נכשלו והכשילו חלק מבני עדות המזרח אך מתוך כוונה טובה לא מתוך שנאה אלא מתוך אהבת חינם שאנשים כמו דוד בן גוריון, גולדה מאיר, מנחם בגין ויצחק שמיר חשים כלפי כל יהודי באשר הוא יהודי מכל מקום בעולם ללא הבדלי צבע ו/או עדה.

3 . קשיים והתמודדות איתם בקליטת עליית ההמונית

1) חוסר משאבים כלכליים, למדינת ישראל החדשה לא הייה הכסף לקלוט להאכיל את מאות אלפני העולים שעלו אליה מייד אחרי הקמתה. כדי להבטיח לכל האוכלוסייה באופן שווה מינימום מצרכיי מזון בסיסיים כגון: חלב, ביצים, בשר, קמח ולחם, הפתרון הייה מדיניות הצנע, קרי: הקצאת מינימום של מצרכיי מזון לכל אזרח על פי מספר תלושי מזון שכל אזרח קיבל.

2) חוסר דיור לעולים החדשים: בגלל העדר של בתים ודירות למאות אלפני משפחות של עולים, המדינה נאלצה לפתור את הבעיה כך:

א . הושבת באופן זמני או קבוע אלפי משפחות בבתיהם של משפחות ערביות שברחו מבתיהם

בזמן מלחמת השחרור. זה קרה בעיקר בערים המעורבות כגון: יפו, לוד, רמלה ועכו.

ב . ניצול של מחנות צבא למתן מגורים זמניים באוהלים גדולים לעולים חדשים, כמו במחנה "שער העלייה בחיפה"

ג . הקמת שיכונים זמניים לעולים, בהם נדרשו לעבוד כדי לקיים את עצמם עד שיעזבו  לשיכון

קבע. שיכונים אלה נקראו מעברות. רוב העולים במעברות היו מזרחים. במעברות החיים היו

קשיים ביותר: צפיפות רבה, תנאיי תברואה ירודים, ושרותיי הרווחה כגון חינוך, מציאת

תעסוקה היו בלתי מספקים.

ד . עיירות הפיתוח: ערים שהוקמו במיוחד לקליטת עולים חדשים. רוב העולים היו מארצות המזרח.

הגורמים:

1) הקמת מרכזים עירונים באזורים חקלאיים.

2) היו עולים שסירבו להצטרף למושבי העולים או לכל צורה אחרת של התיישבות חקלאית.

3) צורך של המדינה לפזר את האוכלוסייה על פני כל הארץ, כדי למנוע את ריכוז כל האוכלוסייה במישור החוף.

4 ) תפיסה חלוצית הרוצה לתת לעולים תפקיד בבניית הארץ כמדינתו המודרנית של העם היהודי בא"י.

5) העולים שהושבו בעיירות הפיתוח היו במקורם עירוניים, אך לערים הגדולות לא היו תשתיות כלכליות-חברתיות לקלוט אותם לתוכן. כמו כן המדינה הייתה מעוניינת בפיזור אוכלוסין על פני הנגב, חבל לכיש, העמקים והגליל.

התוצאות היו:

1) בשנת 1961 התגוררו בעיירות הפיתוח 273 אלף עולים, רובם מארצות המזרח.

2 ) ברוב עיירות הפיתוח היו פחות מ-20,000 תושב.

3) עיירות הפיתוח הפכו למרכזי אבטלה, הזנחה, תסכול, זעם ותחושת ניצול של התושבים שרובם היו מזרחים.

ה . שרשרת הביטחון : הוקמו יישובי קבע כמו מושבי עולים באזורי ספר-גבול כגון חבל תענך, חבל לכיש, גבול הצפון ופרוזדור ירושלים. בהם הושבו בעיקר עולים מארצות ערב ובעיקר מכורדיסטאן ועיראק. תרומתם של היישובים האלה לביטחונה של ישראל אז והיום היא עצומה. בזכותם יש תוקף מוסרי לפעולות צה"ל מעבר לגבול על מנת להגן על יישובים אלה.

יישובים אלה מילאו חלל דמוגראפי, הוקמו על אדמות שגורשו מהם כפרי האויב במלחמת עצמאות והוו חומה אנושית וכלכלית על גבולותיה של ישראל הקטנה והחדשה.

מושבי העולים פתרו בו זמנית את בעיית הדיור ואת בעיית התעסוקה, משום שהם צורה של התיישבות עובדת חקלאית.

3) אי-ידיעת הלשון העברית: עלו ארצה בין השנים 1949-1963 מאות אלפי יהודים שלא ידעו עברית, בגלל חוסר משאבים כלכליים המדינה לא הייתה יכולה להקנות לכל עולה לימודים בשפה העברית, ואלה שקיבלו מהמדינה או מהסוכנות היהודית לימודיי השפה באולפן קיבלו לימודים ברמה בסיסית ביותר. ככול שהמדינה התבססה כלכלית היא שיפרה את מערך לימודי השפה העברית, העדר ידיעה השפה העברית פגעה בעיקר בכל יכולת להשתלבותו הכלכלית חברתית של העולים בחברה הישראלית ובייחוד להתקדמותם הכלכלית של העולים מארצות המזרח.

4) דעות קדומות של הישראלים הוותיקים ושל העולים האשכנזים על נחיתותם התרבותית של יוצאי ארצות ערב והמזרח:

הדעות הקדומות השליליות של היהודים על אחיהם יוצאי ארצות המזרח היו חלק מן ערכי הגזענות וההתנשאות של התרבות האירופית כלפי תרבויות אפריקה ואסיה שנחשבו לנחותות, משועבדות לתרבות האירופית הלבנה.

סיבה נוספת להתנשאות כלפי עולים מעדות המזרח הייה החוסר ידיעה והניכור של הוותיקים כלפי עולים אלה, כלומר הניחו שהם ברברים חסרי השכלה אפילו בלי להכיר אחד מהם!

סיבה אחרונה מיתוס הוותיקים וחלק החלוצי מהעולים מאירופה לעומת המיתוס הגלותי של חלק מהעולים מאירופה ומארצות המזרח. המיתוס החלוצי הארץ-ישראלי רואה באדם הארץ-ישראלי, בקיבוצניק בוגר מלחמת השחרור, זה שניצח את כל אויביי ישראל יחד, החזון האנושי שיש לחקות אותו ולחנך על פיו. כלומר האידיאל של חלק גדול של הוותיקים ושל חלק מן המנהיגות היה להקים חברה ישראלית סוציאליסטית החותרת לשוויון כלכלי ולעזרה הדדית גם היא המטרה לא ניתנת להשגה. להקים חברה חדשה חילונית-עברית-כמה שיותר שוויונית.

לעומת המיתוס הגלותי של חלק גדול של העולים שהגיעו לישראל אחרי מלחמת השחרור מאירופה ומארצות ערב שהייה להקים מחדש, לשחזר את החיים הגלותיים שהיו להם בגולה כאן בישראל. לשמור על שפה שלהם, רומנית, מרוקנית, תימנית, גרמנית. להקים חנות מסחר, להיות שוב יהודים בורגנים. ההתנגשות בין שני המיתוסים המיתוס החלוצי מול המיתוס הגלותי והשתייכות מרצון של רוב יוצאי ארצות ערב במיתוס הגלותי הביא לניכור ויחס שלילי של הוותיקים ושל חלק מן הממסד כלפי העולים מארצות ערב והמזרח. מתוך הניכור הזה התפרצה מחאה אלימה מצדם של העולים המזרחים בשנת 1959 מאורעות וואדי סאליב ובתחילת שנות ה-70' עם התגבשותה של תנועת "הפנתרים השחורים".

4 . עיקרי מאורעות וואדי סאליב, משמעותם והשפעתם:

א . עיקרי המאורעות:

1) בתגובה על דרך הטיפול של המשטרה בשיכור שהשתולל בוואדי סאליב התפרעו תושבים נזעמים ברחובות הוואדי במשך כמה שעות.

2) דוד בן הרוש וקבוצת פעילים בהנהגתו רצתה להסתייע באירוע כדי לקדם את מטרותיהם החברתיות והפוליטיות. הם חיברו כרוז שקישר בין הכוח שהפעילה המשטרה נציגת הממסד נגד השיכור לבין היחס של קיפוח ואפליה כלפי העולים ממרוקו תושבי הוואדי.

3) הפעילים ארגנו הפגנה שנישאו בה דגלים שחורים ודגל המדינה טבול בדם, ההפגנה התפזרה ללא אלימות.

4) למחרת התחוללו שוב התפרעויות בכמה מוקדים בשכונת וואדי סאליב. המתפרעים הציתו מכוניות, פגעו בבתי קפה ובמועדונים של מפא"י ושל ההסתדרות. בנוסף עלו צעירים מהוואדי להדר הכרמל, פגעו בחלונות ראווה ובאוטובוס נוסע. בתגובה המשטרה עצרה חלק מהמפגינים.

5) המהומות התפשטו למקומות אחרים: מגדל העמק, באר שבע, עכו, קריית שמונה ובית שאן, במקומות אלה ההפגנות וההתפרעויות היו במימדים מצומצמים יותר.

6) הוקמה וועדת חקירה שעליה הוטל לבדוק את הגורמים לאירוע ואת מהלכו ולהציע המלצות לטיפול במניעתם בעתיד.

7) הנהגת מפא"י בחיפה ביקשה להבטיח כי השליטה בשכונה תישמר בידיה, ולכן רצתה לערער את המעמד של קבוצת בן הרוש (ליכוד עולי צפון אפריקה). לשם כך נוצל אירוע שהתרחש חודש לאחר מכן באספת בחירות של מפא"י. בעקבות האירוע נערך מצוד על קבוצת הפעילים של בן הרוש. רוב חבריה נעצרו ונשפטו למאסר לתקופות של עד שנה.

ב . השפעות על החברה הישראלית:

1) שאלת הקיפוח של יוצאי ארצות אסיה ואפריקה הועלתה בפעם הראשונה במלוא חריפותה בפני

כלל אזרחי מדינת ישראל. התמונות מהאירוע, שפורסמו וזכו לחשיפה רחבה בכל אמצעי התקשורת, עוררו דיון ציבורי שבעקבותיו הוצבו לראשונה סימני שאלה בנוגע למדיניות הקליטה של העולים.

2) בעקבות פרסום המלצות וועדת החקירה, הממשלה העיריות ביצעו תיקונים ושיפורים מידיים כמו: הגדלת שכר פועלי הדחק, הגדלת מכסת ימיי העבודה בחודש שנותנות לשכות העבודה לעולים החדשים שעבדו בעבודות דחק, זירוז מתן קצבאות למשפחות מרובות ילדים, ניסיונות לפתור בעיות של מחוסרי דיור ומפוני מעברות.

3) המפלגות הפוליטיות הוותיקות הגדילו את מספר המעומדים יוצאי ארצות צפון אפריקה ואסיה והוקמו כמה רשימות עדתיות.

4) המהומות יצרו דינמיקה שהשפיעה באטיות במהלך השנים על המגמה לשפר את חינוך הדור השני של  יוצאי אסיה ואפריקה ולהביא לשיפור ברמת חייהם ובדפוסי התעסוקה שלהם.

5) בטווח קצר האירועים לא הובילו לשינוי במצבם של עולי ארצות צפון אפריקה, אך הם היו הניצנים הראשונים למפנה שהוליד בשנות ה-70' את תנועת "הפנתרים השחורים" ותנועת מאבק נוספות.

תלמידים יקרים, שלום!!!!

עליכם לקרוא בכל מקרה לקראת בחינת המתכונת ולקראת בחינת הבגרות בנושא הנדון את העמודים 307-318, בספר של דומקה,  הקריאה היא חובה.

בהצלחה!!!!!!!!!

מחשבה אחת על “שיכתוב היסטוריה מערכת החינוך

  1. היי , האם הפוסט הנ"ל אודות שכתוב ההיסטוריה הופיע בדפוס איפשהו ? כתב עת ? אודה לך אם תפנה אותי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s